ג'בל מוכאבר
 | |
| ג'בל מוכאבר; ברקע: הר הבית | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| אוכלוסייה | 29,500 (2016) |
| קואורדינטות | 31°45′17″N 35°14′28″E / 31.754652777778°N 35.241013888889°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ג'בל מוכאבר | |
  | |
שכונת ג'בל מוכאבר (בערבית: جبل المكبر, ג'בל אל-מכאבר) היא שכונה במזרח ירושלים[1], במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. נכון לשנת 2016 מתגוררים בו כ-29,500 תושבים[1]. בכפר חמש חמולות עיקריות: משאהרה, עוויסאת-עלאן, זעאתרה, שקיראת, חוסייני וזחאיקה-סוואחרה, המונות כמה מאות משפחות[דרושה הבהרה].
ג'בל מוכאבר מורכבת משלוש שכונות משנה: שכונת עבידאת, שכונת אלפארוק וח'רבת אחמד א-סאחורי[2].
שמות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוש השם ג'בל מוכאבר הוא "הר האדירים", שהוא שמו הערבי של הר אצל עליו שוכן ארמון הנציב. בשל הוואדיות המקיפים אותה, זכתה השכונה גם לכינוי הערבי אלוואדיה.
מבנה הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.
באזור צפון מדבר יהודה שוכנים שבטי התעאמרה ועוביידייה ותוחמים ממזרח את בני הסוואחרה מן הבחינה השבטית. בדרום השכונה, בצומת שייח' סעד, מתחיל כביש האורך העיקרי במזרח ירושלים, המכונה בשם "הכביש האמריקאי".
מסורות על המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הר אצל
המסורת היהודית מספרת כי נעריו של אברהם צוו על ידיו לחנות בהר זה בעת שיצא להר המוריה כדי לבצע את עקידת יצחק[דרוש מקור].
המסורת הנוצרית מספרת כי ההר הוא מקום הימצאו של בית הקיץ של כייפא, הכהן הגדול, ושימש מקום התאספותה של מועצת הזקנים שהחליטה להעביר את ישו לרומאים על מנת שיצלבוהו, ועל שם אירוע זה נקרא ההר "הר המועצה הרעה" או "הר העצה הרעה".
המסורת המוסלמית מספרת כי הכובש המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב הגיע לירושלים מדרום בשנת 640, ומפסגת רכס זה ראה לראשונה את ירושלים במלוא תפארתה. או אז כרע אפיים וקרא: "אללה אכבר!" (אלוהים גדול). קריאתו ההיסטורית של עומר, כך על פי המסורת, היא הסיבה לשמה של שכונת המשנה הגדולה בכפר עד היום.
על-פי המסורת, נחשב שייח' אחמד א-סאחורי, הקבור בבית העלמין היושב על רכס בשכונה, לאבי שבט הסוואחרה, ובסמוך לקברו שוכן מסגד מהוותיקים בשכונה.
תולדות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לעת החדשה נדדו בני השבט באזור צפון מדבר יהודה ולא התגוררו ביישוב קבע כי אם באוהלים שחורים עשויים שערות עיזים (בשנת 1864, למשל, דווח כי בני שבט הסוואחרה עודם נוודים), ולפרנסתם עסקו בחקלאות בעל וברעיית צאן. בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי - א-סוואחרה אל-ע'רבייה. במפקד של השלטונות הבריטיים בשנת 1931 נמנו 1,469 נפשות בסוואחרה כולה.
לאחר מלחמת ששת הימים סופחה ג'בל מוכבר ותושביה קיבלו תושבות קבע בישראל ותעודת זהות כחולה. גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.
בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה מתוכננים כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. עד פברואר 2008 הושלמו 91 יחידות הדיור הראשונות, ששווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית.[3]
החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכלי והחשש להידבקות בשל התפשטות נגיף הקורונה במזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט[4]. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה[5][6].
יחסי גומלין ומתיחות ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה מהווה חלק מרצף אורבני אחיד ומשותף עם השכונה היהודית תלפיות מזרח ונוף ציון, שהוקמה ברובה במרוצת שנות השבעים על אדמות תושביה שהופקעו באוגוסט 1970. בימיה הראשונים של השכונה התקיימו יחסי גומלין כלכליים בין שתי השכונות, שתושביהן ביקרו אלה בשכונות אלה לצורכי מסחר, בילויים ותעסוקה. בשלהי שנות השמונים, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, התקררו היחסים ותושבי תלפיות מזרח סבלו מיידויי אבנים שנמשכו עד לראשית שנות התשעים.
מעורבות בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי האינתיפאדה השנייה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:
- ב-6 באוקטובר 2001 ביצעה חוליה בת ארבעה מבני השכונה פיגוע ירי נגד ניידת משטרה ברחוב הראשי של השכונה, ללא נפגעים. ב-18 באוקטובר 2001 ביצעה החוליה פיגוע ירי נוסף, והפעם פתחה בירי לעבר בתי שכונת ארמון הנציב ותחנת המשטרה עוז, ללא נפגעים. בשלהי 2002 נעצרו ארבעת חברי החוליה במבצע משותף של השב"כ ויחידת הגדעונים של משטרת ירושלים[7].
- שני צעירים תושבי השכונה הורשעו בהסעת המחבל המתאבד מבית לחם שהתפוצץ בפיגוע בצומת פת בשנת 2002 והרג 19 אנשים.
- ב-27 ביולי 2006 ירה מחבל ערבי לעבר שוטרים ומאבטחים, ופצע קשה אחד מהם. המחבל נורה למוות[8].
כמה מתושבי ג'בל מוכאבר היו מעורבים בפעילויות טרור רצחניות גם לאחר תום האינתיפאדה השנייה:
- ב-6 במרץ 2008 ביצע תושב השכונה, עלאא' הישאם אבו דהיים, את הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה. ב-16 במרץ 2008 הפגינו מאות פעילי ימין בטיילת ארמון הנציב הסמוכה לכפר וקראו להרוס את בית המחבל כנקמה חלקם הצליחו להיכנס לשכונה הערבית הסמוכה שייח' פארוק, כקילומטר מג'בל מוכאבר, ו-22 מהם נעצרו על ידי המשטרה[9].
- ב-22 בספטמבר 2008, ביצע תושב השכונה, קאסם מוגרבי, פיגוע דריסה בכיכר צה"ל בירושלים, כאשר דהר במכונית ב.מ.וו לקבוצת אנשים ופגע ב-17 מהם. מוגרבי נורה על ידי קצין צה"ל ונהרג.
- ב-4 באוגוסט 2014, במהלך מבצע צוק איתן, תושב השכונה, מחמד נאיף ג'עאביס, ביצע פיגוע דריסה באמצעות טרקטור בירושלים. בפעולתו, מחמד רצח הולך רגל ופצע 7 נוספים.
- ב-18 בנובמבר 2014 שניים מתושבי הכפר, סעדי ורסאן עודי אבו ג'מל, ביצעו פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים. הפיגוע בוצע באמצעות סכינים, גרזן ואקדח, ובו השניים רצחו 5 מתפללים ושוטר אחד, ופצעו 8 אנשים. המחבלים נורו למוות.
- ב-13 באוקטובר 2015, בוצעו שני פיגועים על ידי תושבי השכונה. תושב השכונה, עלאא אבו ג'מל ביצע פיגוע דריסה ודקירה ברחוב מלכי ישראל בירושלים, כאשר דהר במכונית של בזק לתוך תחנת אוטובוס ולאחר מכן יצא מהרכב והחל לדקור אנשים. אבו ג'מל רצח אחד ופצע שניים בפיגוע[10]. באותו תאריך, שניים מתושבי השכונה, בילאל גאנם ובהא עליאן, ביצעו פיגוע בקו 78 של אגד ברחוב עולי הגרדום שבשכונת תלפיות מזרח. השניים רצחו שני אזרחים, חביב חיים ואלון גובברג, ופצעו 7 אנשים נוספים[11]. ריצ'רד לייקין הוא הנרצח השלישי עקב הפיגוע באותו אוטובוס, לאחר שנפטר מפצעיו שבועיים לאחר מכן[12]. ב-9 בנובמבר 2015 הוגש כתב אישום כנגד אחד משני הרוצחים, שביצעו את הפיגוע בקו 78[13].
- ב-17 באוקטובר 2015, תושב השכונה, מועתז אחמד עוויסאת, דקר שוטר מג"ב בשכונת תלפיות מזרח. זאת, לאחר שהתבקש על ידי צוות של שוטרים להציג את תעודת הזהות שלו[14].
- ב-8 בינואר 2017 ביצע פאדי אלקנבר, תושב ג'בל מוכבר, פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. המחבל נהג עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב, ארבעה חיילים נדרסו למוות ואחרים נפצעו. המחבל נורה למוות[15].
לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת הכדורגל של הכפר, מועדון כדורגל ג'בל מוכאבר, הייתה אלופת הליגה של הגדה המערבית בעונת 2009/10. בעונת 2015/16 ירדה לליגה השנייה לאחר 10 שנים בליגת העל[16].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחמד אסמר, ישראל קמחי, השכונות הערביות במזרח־ירושלים מחקר תשתית והערכה: ג׳בּל אל-מוכֵּבּר, מחקרי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017
- זאב וילנאי (מעדכן: נתנאל ליפשיץ), אנציקלופדיית וילנאי לירושלים, הוצאת זמורה-ביתן ואחיעבר, 1993.
- אבשלום שמואלי, התנחלות נוודים במרחב ירושלים במאה העשרים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1973.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיפוי שכונת ג'בל אל מוכבר באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
- שכונת ג'בל אל מוכבר באתר עמותת התכנון במקום
- אבי יששכרוף, "הסרטונים בוואטסאפ הטריפו": צעירי ג'בל מוכאבר רוצים להיות שהידים, באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2015
- רועי מנדל, ארמון הנציב וג'בל מוכאבר: "שלום? רק לפעמים", באתר ynet, 11 במרץ 2008
- לארי דרפנר, Terror's poster child, הג'רוזלם פוסט, 13 במרץ 2008
- שיח' סעד וגדר ההפרדה, דו"ח עמותת עיר עמים, אוגוסט 2006
- ניב חכלילי, האם הם ישברו יד היום? האם יידרסו?, באתר הארץ, 3 בינואר 2006
- עדי שורץ, מעורבבים, באתר הארץ, 20 במרץ 2008
- שכונת ג'בל מוכאבר באתר עיריית ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שכונת ג'בל מוכבר באתר עיריית ירושלים, 30.11.2014
- ^ כרטיס שכונה, באתר עמותת במקום
- ^ דפנה ברמן, מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי, באתר הארץ, 22 בינואר 2006
טולי פיקרש, הרב הראשי לישראל חנך דירה לדוגמה, בפרויקט נוף ציון בארמון הנציב, אתר דתילי, 10.4.07 - ^ ניר חסון, בעיצומו של משבר הקורונה, הריסת הבתים במזרח ירושלים הגיעה לשיא, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2020.
- ^ הפגנה חריגה בכיכר ספרא: תושבי ג'בל מוכבר מפגינים נגד הריסת בתים בשכונה, באתר חדשות בזמן אמת, 30 בינואר 2022.
- ^
ציוץ של עמותת "עיר עמים" ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 בפברואר 2022.
- ^ מג"ב ירושלים עצרו חוליה של פעילי גדודי חללי אלאקצא תושבי ג'בל מוכבר באתר משרד ראש הממשלה
- ^ שלומי דיאז, שוטר ומאבטחים נפצעו בפיגוע במזרח ירושלים, חדשות מחלקה ראשונה, 28.7.06
- ^ אבירם זינו, ג'בל מוכבר: פעילי ימין יידו אבנים ופצעו שוטרים, באתר ynet, 16 במרץ 2008
אבירם זינו ונטע סלע, המשטרה: "הופתענו מעוצמת ההתפרעויות בכפר", באתר ynet, 17 במרץ 2008
חגית רוטנברג, טרור עם תעודה כחולה, באתר ערוץ 7 - ^ רועי ינובסקי, עומרי אפרים, נועם (דבול) דביר ויעל פרידסון, הטרור נמשך: שלושה נרצחו בשני פיגועים בירושלים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015
- ^
ניר חסון, ארבעה פיגועים הבוקר: 3 נרצחו וכ-20 נפצעו בפיגועי דקירות, ירי ודריסה בירושלים ורעננה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2015
- ^ משה שטיינמץ, הרוג שלישי מפיגוע הירי והדקירה בארמון הנציב: בן 76 מת מפצעיו, באתר וואלה!, 27 באוקטובר 2015
- ^ יעל פרידסון, קיבל את הסימן והחל לרצוח: אישום נגד מחבל, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
- ^ רועי ינובסקי, יואב זיתון, איתי בלומנטל, רועי קייס ואליאור לוי, סוכלו ניסיונות פיגוע בירושלים ובחברון; המחבלים חוסלו, באתר ynet, 17 באוקטובר 2015
- ^ רועי ינובסקי, עומרי אפרים, לירן לוי ויעל פרידסון, פיגוע בי-ם: משאית דרסה צעירים, 4 נרצחו, באתר ynet, 8 בינואר 2017
- ^ יוני מנדל, הליגה הפלסטינית לקראת סיום דרמטי: הגדה המערבית מחפשת אלופה, אתר שיחה מקומית, 30 באפריל 2015
